גד אלבז בראיון יוצא דופן לעלון השבת של הידברות

גד אלבז: "אבא צעק - ’אני לא אברהם

אבינו, לא אוכל לעמוד בעקידת יצחק’"

גד אלבז עבר בילדותו מוות קליני, ולדבריו הבבא סאלי החזיר אותו לחיים עם

שליחות מיוחדת. כיום הוא מספר על הזיכרונות, השירה והאמונה


"גד אלבז, 38 , אב לשלושה, מתגורר במיאמי,

יוצר וזמר".

מהו הזיכרון המוקדם ביותר שלך מתחום

השירה?

"התחלתי להופיע בגיל ארבע. אבא שלי, הזמר

בני אלבז, הכניס אותי לעניינים בגיל צעיר מאוד

מאוד. יחד עם זאת, אנחנו כיהודים יודעים

שכוכבים יש רק בשמיים, ושלכל אחד

מאיתנו יש נשמה מיוחדת שירדה

לעולם כדי לשנות, ללמוד, לחוות

ולהשאיר אחריה חותם ומורשת

כלשהי. לכל אחד יש סיפור ומסע

מיוחד משלו".

סיפור ילדות שמלווה אותך?

"כשהייתי בן תשע עברתי מוות

קליני. כמה חודשים לפני שזה קרה אבא

שלי חזר מחו"ל עם זקן וכיפה. לפני שהוא נסע

הוא היה מגולח והיה לו שיער ארוך. לא הבנתי למה

הוא נראה ככה, ואחרי כמה שניות הוא אמר לאמא

שלי: 'דליה, חזרתי בתשובה'. אמא שלי התחילה

להיבהל ואמרה: 'מה? למה? אתה מבין שאני לא

מתכוונת עכשיו לשמור שבת, כן?'. בתגובה אבא

שלי חיבק אותנו הילדים ואמר שיהיה בסדר.

"אחרי שאבא חזר הוא ואני הלכנו במשך כמה

חודשים ברציפות לבית כנסת שהיה קרוב לבית

שלנו, וכשחזרנו אמא הייתה מול המסך. היא לא

הסכימה להתחיל לשמור שבת. כל שבת אבא

היה מבקש שהיא לא תפעיל את המסך, לפחות

בקידוש, אבל היא לא הייתה מוכנה לשמוע. באחת

השבתות אבא אמר לה שהוא מבקש ממנה באופן

מיוחד לא להפעיל אותו, כי יש לו תחושה שמשהו

רע במיוחד הולך לקרות, אבל אמא בחרה להפעיל.

"באותה שבת, בערך בזמן מנחה, עשיתי תחרות

ריצה עם חברים שלי, וכשרצנו בירידה תלולה

אחד החברים דחף אותי, נפלתי בעוצמה על הרקה

ואיבדתי הכרה. גרנו אז בקומה שנייה, אבא שלי

שמע מה קרה לי וקפץ מהמרפסת, רץ אלי וראה

שאין לי דופק. מיד הזמינו אמבולנס, ולמרות

מאמצי ההחייאה לא התעוררתי. בשלב מסוים

החבר'ה של מד"א אמרו לאבא שהם מצטערים

אבל אין להם יותר מדי מה לעשות.

"אבא הרים אותי וצעק לה': 'אני לא

אברהם אבינו... לא אוכל לעמוד

בעקידת יצחק... תחזיר לי את

הילד שלי ואקדיש את החיים שלי

ושלו בשבילך'. חצי שנייה אחרי

שהוא צעק את זה, כמו מכת

חשמל, פתאום התעוררתי לחיים.

כשהגענו הביתה סיפרתי לאבא איך

ראיתי את עצמי שוכב על הרצפה,

ראיתי גם את האמבולנס ואיך שהוא

מחזיק אותי.

"סיפרתי להורים שלי שבשלב מסוים חשתי

שאני מרגיש שאני עולה למעלה, נכנס לתוך אור

שמסנוור אותך מרוב שהוא בוהק, וממשיך לכיוון

חדר מאוד מואר שבו לאט-לאט התקרבה אלי

דמות של רב זקן. הוא הגיע עד אלי, התכופף,

חייך ואמר לי: 'יא איבני, זה לא הזמן שלך למות,

אבל אתה חייב להבטיח לי שבשירה שלך אתה

תבחר לשיר לקדוש ברוך הוא ולהאיר נשמות

דרך המוזיקה שלך'. הנהנתי בראשי והסכמתי, ואז

ירדתי למטה, חזרה לעולם. כשחזרתי למטה בדיוק

שמעתי את אבא שלי אומר את המילים: 'אני לא

אברהם אבינו', ואז התעוררתי.

"אבא שלי היה בהלם, מיד שאל אותי מי היה

הרב שראיתי, ואמרתי לו שאני לא יודע. הוא

שאל אם אוכל לזהות אותו, אמרתי שנראה לי

שכן, אז הוא הוציא תמונות של רבנים שהיו לנו

בבית והתחיל לעבור איתי אחד אחד. כשהוא הגיע

לתמונה של הבאבא סאלי שיש לנו בסלון רצתי

בבהלה לחדר ואמרתי לו שאני מפחד שהוא ייקח

אותי שוב.

"בשלב מאוחר יותר התברר לנו שמשפחת אלבז

זו למעשה משפחת אבוחצירא, ושלכן כנראה

דווקא הבבא סאלי הגיע אלי. אחרי שזה קרה אבא

שלי לקח את הגיטרה והלחין את השיר שהחזיר

רבבות בתשובה: 'תודה לאלוקי'. הופענו עם השיר

הזה ושירים נוספים בכל רחבי ישראל, ולא מעט

פעמים גם שרתי על הברכיים של הרב עובדיה

והרב כדורי".

ספר על חוויה משמעותית שחווית בעקבות

מצווה שזכית לקיים.

"לפני כמה שנים, בחנוכה, הייתי בתאילנד,

ותכננתי לטוס משם לאוסטרליה. יום לפני הטיסה

השליח של חב"ד בקוסמוי יצר איתי קשר ושאל

אם אוכל לעבור דרך בית חב"ד שלהם לפני שאני

נוסע, להופיע בהתנדבות ולהדליק איתם נרות.

זה לא היה פשוט, הייתי צריך להזיז את הטיסה

בשביל זה, אבל איכשהו הרב הצליח לשכנע אותי

אז עליתי על טיסה לקוסמוי והגעתי לשם לבד,

בלי מנהל ועוזר הפקה.

"הגעתי לבית חב"ד חצי שעה לפני הדלקה נרות,

ראיתי שיש רק רמקול אחד ומיקרופון. אמרתי

לרב שאני מצטער אבל לא אוכל להופיע ככה. הם

ניסו להשיג משהו אחר ולא הצליחו, זמן ההדלקה

התקרב, אנשים התחילו להגיע, ולא ידעתי מה

לעשות. מפה לשם התחלנו בהדלקה, הרב הזמין

אותי להדליק ואז להופיע, ואני רואה שיש בקהל

משהו כמו עשרה אנשים, ושאלתי את ה': 'למה

הבאת אותי לכאן? מדוע אני צריך להתבייש

ולהתבזות?'.

"יצאתי רגע החוצה, ראיתי והבנתי איפה אני

נמצא, והבנתי שאני שם בשליחות, גם אם לא

ברור לי איך ולמה. חזרתי לבית חב"ד, שרתי שני

שירים באקפלה )שירה ללא כלי נגינה, א"ש(, ואז

התחלתי לספר להם על הילדות שלי, על חוויות

שעברתי בחיים, והם התרגשו, בכו ושאלו הרבה

שאלות. הרגשתי שממש הצלחתי לחדור ללב

שלהם. המילים כאילו יצאו ממני מעצמן. כמה

בנות שהיו שם קבלו על עצמן שמירת שבת, ושני

בחורים קבלו ציצית, ואז הבנתי בדיוק למה הגעתי

לשם".


להורדת העלון המלא:https://www.hidabroot.org/article/1141697

מקור:https://www.hidabroot.org/


מקור: https://www.google.com/url?sa=i&url=https%3A%2F%2Fwww.hoshenpro.com%2Fgadelbaz&psig=AOvVaw1TaF33Pe5w3GF4af4l718v&ust=1594631250459000&source=images&cd=vfe&ved=0CAIQjRxqFwoTCPDUr8Sux-oCFQAAAAAdAAAAABAD


1 תגובות

.המנגן מיוזיק

.כל מה שחם במוזיקה

  • Instagram
  • Facebook
  • Twitter
  • YouTube
  • Pinterest
  • טלגרם

.אתר זה מכבד זכויות יוצרים! באם נפגעו זכויותיכם אתם מוזמנים ליצור קשר וזה יטופל מידית

...בקרוב! משהו חדש מתחיל

הצטרפו עכשיו לרשימת התפוצה במייל

.והישארו מעודכנים

חתימה-23.png